משדרי עבר
17: כאילו יצאנו ממצרים וגם 47: כנגד ארבעה בנים המשדרים הקודמים שעסקו בחג הפסח והמנהגים הכרוכים בו.
85: תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ. משדר הפורים שעסק, בין השאר בנושא הצורך של חברה דכאנית לתת לצמיתיה מקום לשחרר את הרסן.
20: השוואות. משדר שעסק בענייני יום הזיכרון לשואה שאולי פה.
13: על חוקים ואנשים. דיון קודם ברעיון של חוקים ואחריות אישית.
קישורים והערות
מה נשתנה 'טעות רווחת היא שמדובר למעשה בשאלה אחת "מה נשתנה" ובעקבותיה ארבע תשובות' - ואני אומר: אם "רווחת" הטעות כנראה שיש לזה סיבה.
אכילת מצה לפני פסח. כנראה אין ממש הלכה כזו.
שמות פרק יב. "שִׁבְעַת יָמִים, מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ--אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם: כִּי כָּל-אֹכֵל חָמֵץ, וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל--מִיּוֹם הָרִאשֹׁן, עַד-יוֹם הַשְּׁבִעִי.". שמות פרק כ' הוא הפרק של עשרת הדברות, מכאן הבלבול שלי במשדר.
כרת ולהבדיל מ ייהרג ואל יעבור.
מזוז: מותר למכור חמץ בפסח - אבל לא בפומבי וגם מנעו מכם להיכנס למקום ציבורי עם חמץ - האם זה מותר עפ"י חוק? ולו רק כי מצוטט בכתבה אדם בשם אהוד פאי.
מטרה או אמצעי? עוד זווית הסתכלות על הרעיון המובע במשדר.
פסח מצה ומרור. מההגדה.
גוי של שבת : הרקע הכלכלי-חברתי והיסוד ההלכי להעסקת נוכרי בשבתות ובחגי ישראל. ספר שלם כתבו על זה. "לפי דין התלמוד, אף מלאכתו של נוכרי לא הותרה אלא בתנאים מסוימים. אלא שצורכי משק-הבית היהודי ומקורות הפרנסה שבגולה הניעו את הציבור להקל באיסורים מן הסוג הזה או לעקוף אותם." משמע, כשנוח ליהודים, גם עשרת הדברות לא תופסים.
שפת "לצאת ידי חובה" ושפת התרומה. מדבר בעיקר על עניין התפילה, אבל הרעיון טובל לשאר מצוות.
למה אסור לאכול חלב עם בשר, אבל ביצה ועוף מותר?. "ההסבר האמיתי אינו ידוע לנו, ואנו סומכים על בורא העולם שנתן לנו מצוות לטובתנו". למה לא.
בני חזר בתשובה ולא מדבר איתי; מה עושים?. דוגמה, לא זו שאני נתקלתי בה לפני מספר שנים.
ויץ פתיחה